ניכור הורי

תופעה המתרחשת לרוב בהקשר של פרידה או גירושין בין בני זוג, ובאה לידי ביטוי בכך שהילד מתנכר לאחד מהוריו עד כדי סירוב לקיים כל קשר עימו, וזאת  ללא הצדקה אובייקטיבית כגון התעללות פיזית או נפשית, ובעקבות הסתה נמשכת של ההורה השני.
לא זו בלבד אלא שהילד תופס צד בצורה ברורה יחד עם זאת, חשוב להבחין בין ניכור הורי לבין מצב בו הילד מסרב להיות בקשר עם ההורה השני לאחר פרידה או גירושין מסיבות אובייקטיביות, נורמליות והגיוניות מבחינת התפתחותית, וללא פעולה פסיכולוגית של הסתה של ההורה המשמורן, כמו למשל:  תגובה טבעית לשלבים הראשונים של הפרידה.

 הסימפטומים המעידים על ניכור הורי

1. מסע של הכפשות של הילד כלפי ההורה המנוכר כאשר ההצדקות לכך חלשות או לא מבוססות.
2. ראייה בשחור ולבן בלי יכולת לראות אפילו קמצוץ של טוב בהורה המנוכר.
3. העדר רגשות אשם של הילד על אכזריותו כלפי ההורה המנוכר.
4. תמיכה של ההורה המנכר והצדקת התנהגותו של הילד.
5. התרחבות הגישה העוינת כלפי משפחתו המורחבת של ההורה המנוכר.
6. כאשר בן או בת הזוג של ההורה המנכר הופכים בעיני הילד להוריהם.
7. הילד טוען שזו ההחלטה שלו,מאמץ את הנרטיב של ההורה המנכר.

התקיימות של מרבית הסימפוטמים מעידה כי מדובר בניכור הורי וישנה חשיבות עליונה לטפל בתופעה במהירות האפשרית.
מי שמאבחן את התסמונת הם אנשי הטיפול-  פסיכולוגים, פסיכיאטרים או פקידי סעד המסבים את תשומת לב בית המשפט לאבחנה ומפנים לטיפול.

דרכי הטיפול בניכור הורי

התערבות מוקדמת ושיתוף פעולה בין המערכת המשפטית והטיפולית הם גורמים משמעותיים ביותר במיגור התופעה.
בית המשפט יכול לתת שורה של סעדים, בהמלצת הגורמים המטפלים, במטרה למגר את הניכור:

1. חיוב המשפחה לעבור טיפול.
2. סנקציות משפטיות על ההורה המנכר.
3. הפסקת מזונות.
4. העברת המשמורת מההורה המנכר להורה המנוכר.
5. העברת הילד למסגרת השמה חוץ ביתית.
6. הטלת קנסות כספיים על ההורה ההמנכר.

אפוטרופסות וכל מה שחשוב לדעת

זכות הילד לקשר עם שני הוריו מוכרו כזכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד, המקימה הגנה וסעד משפטי.
בתי המשפט בישראל, פועלים בשנים האחרונות בצורה נחרצת ונמרצת למיגור התופעה.
במידה ואתם חשים שחל תהליך התרחקות מהילד, הקורה בעידודו של ההורה השני, והולך ומחריף, חשוב לפעול באופן מיידי וליזום פנייה לבתי המשפט ולגורמים הטיפולים.

בשנת 2020  פורסם נוהל הנשיאה חיות, נוהל 2-20 – "נוהל טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעה במוגנותם" ובמקביל מונה שופט מוקד בבית המשפט לענייני משפחה בת"א, על מנת לתת מענה משפטי לתופעה כבר בשלבים המוקדמים, לפני שהניכור והריחוק בין הילד להורה יהפכו בלתי הפיכים.

וכך ניתנת האפשרות להגשת בקשת סעד דחוף להבטחת הקשר לבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לנוהל הנשיאה, ובמידה ובית המשפט ימצא שאכן מדובר במקרה ניכור המצריך התערבות, ייקבע דיון מהיר תוך 14 יום ממועד הבקשה.