במדינת ישראל לא ניתן להינשא באופן אזרחי . ניתן להינשא באופן אזרחי רק במדינה אחרת. אופציה נוספת להינשא בישראל אך לא באופן שמוכר ברבנות הינם נישואין רפורמים, אשר יש מי שישווה אותם לידועים בציבור.
מה תוקפם של נישואין אזרחיים
זוג יהודים שנישאו אזרחית יוכרו בבית הדין הרבני לצורך גירושין , כלומר, עצם הנישואין האזרחים לא ימנעו מהזוג את הצורך להתגרש בבית הדין הרבני בהיותם יהודים .יחד עם זאת אם בנישואין כדת משה וישראל יש להוכיח עילה הלכתית כדי שינתן פסק דין לגירושין, הרי שבנישואין אזרחים מדובר ב"גט לחומרא", במצב כזה אין צורך בהוכחת עילה הלכתית לגירושין וניתן להתגרש יותר בקלות.
לגבי הרישום במשרד הפנים באשר לרישום בני זוג שנישאו אזרחית במשרד הפנים – בעבר משרד הפנים לא התיר רישום של בני זוג כאלה. עם זאת, ברבות השנים, בית המשפט העליון קבע כי הרישום במשרד הפנים (רישום האוכלוסין) הוא רישום דקלרטיבי, כלומר לא מדובר ברישום מהותי אלא ברישום פורמאלי, ולכן אין לפסול רישום של בני זוג שנישאו במדינה זרה.
היכן יותרו קשרי הנישואין של זוגות שיתחתנו בנישואין אזרחיים
- זוגות שנישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים ושני בני הזוג הינם יהודים יצטרכו להתגרש בבית הדין הרבני.
- זוגות שנישאו בחו"ל אך אחד מהצדדים לא יהודי – יצטרכו להגיש תביעה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה- ההליך מאד פרוצדורלי.
ההבדלים המרכזים בין נישואין אזרחים לבין נישואין כדת משה וישראל
הוכחת עילת גירושין – בנישואין כדת משה וישראל יש להוכיח עילת גירושין כדי שינתן פסק דין לגירושין.
בנישואין אזרחים כדי להתגרש אין צורך להוכיח עילה הלכתית לגירושין.
דיון במחלוקות מעבר לגט
בנישואין אזרחיים- לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בעניינים שמעבר לגט, כלומר שאר התביעות, רכוש, משמורת, מזונות ידונו בבית המשפט לענייני משפחה.
בנישואין דתיים – הצד שיגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך, המהווה פעמים רבות יריית הפתיחה בתיק הגירושין הוא שבעצם יהיה בעל הפריווילגיה לבחור היכן להגיש את התביעות והיכן הן ידונו, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
בנישואין אזרחים, אין כתובה לאשה.
מזונות אשה – בנישואין אזרחים – אין מזונות אשה הלכתיים, אך אשה יכולה לתבוע מזונותיה מכח הדין האזרחי, אך בשונה מהדין העברי אין אוטומטיות מעצם הנישואין.
