חובה זו מקורה במשפט העברי, הקובע כי אב חייב לזון את ילדיו ואכן,
חובת דמי המזונות מושתת בעיקר על כתפי האב.
(גילאים 0-6)
זו מתחלקת למזונות הכרחיים
ומזונות מדין צדקה.
הסוג הראשון, מזונות הכרחיים מייצג את הצרכים החיוניים ביותר לילד כגון מזון, ביגוד, צרכים
רפואיים ומדור ומשכך, האב יישא בהם ללא כל תלות במצבו הכלכלי.
לעומת זאת, מזונות מדין צדקה, הם כל אותם צרכים אשר
אינם הכרחיים לקיומו של הילד כגון חופשות ומתנות ובהתאם, יידרש האב לשאת בהם רק אם ידו משגת.
הבדל נוסף וחשוב הוא
כי בעוד שתשלום בגין מזונות הכרחיים הנו על האב בלבד, מזונות מדין צדקה חלים גם על האם, בהתאם ליכולתה הכלכלית.
כאשר הילדים נמצאים באחריות הורית מלאה של האם, היא זו הנושאת ברוב הוצאותיהם משום שהם שוהים רוב הזמן עמה.
משכך, חובת האב למזונות כפי שתואר לעיל הנה במרביתה על כתפיו.
לעומת זאת,
באחריות הורית משותפת, אז שוהים הילדים זמן שווה או כמעט שווה אצל בני הזוג, ישנו שוויון בנטל, תחת תנאים מסוימים, ההורים יישאו בתשלום מזונות הילדים יחד.
נציין כי זהו מצב משפטי חדש יחסית, אשר יצר בית המשפט העליון בחודש יולי 2017,
במסגרת בע"מ 919/15, שם נקבע כי באחריות הורית משותפת, בשונה מאחריות הורית מלאה, הסדרי השהייה מתחלקים בין ההורים ולפיכך, גם ההוצאות בגין גידולם.
על כן, אין עוד הצדקה להשית את חובת המזונות על האב בלבד, אלא על שני ההורים לשאת בה יחדיו.
התנאים לכך הם כי הילדים יהיו מעל גיל 6, הצדדים ישתכרו באופן דומה וכמובן הסדרי השהייה יהיו שיווניים.
