חלוקת רכוש

דבר החקיקה הרלוונטי לעניין חלוקת הרכוש בגירושין, הוא חוק יחסי ממון.
על פיו, בני זוג אשר נישאו לאחר 1.1.74, יחול עליהם ההסדר שבחוק חלוקה שווה של הרכוש המשותף.
מהו רכוש משותף? כל מה שנצבר מיום הנישואין ועד למועד הקרע בין הצדדים. לעניין זה נציין, כי אין המדובר רק בנכסים הסטנדרטיים כגון דירה וחשבונות הבנק, אלא גם בנכסים כגון זכויות סוציאליות ופנסיה.

כמו כן, כאשר למי מבני הזוג יש עסק בבעלותו, יכול והצד השני יהיה זכאי לחלק משווי העסק, בפרט כאשר ישנם פערי השתכרות משמעותיים בין הצדדים וכי לבן/בת הזוג הייתה תרומה בבניית העסק. נדגיש כי חוק יחסי ממון אינו חל במקרים בהם חתמו בני הזוג על הסכם ממון הקובע חלוקת רכוש אחרת בין הצדדים, וזאת בסוגיות בהן קובע ההסכם דברים בשונה מהחוק.

על פניו נראה כי נושא חלוקת הרכוש הנו פשוט ביותר, שהרי כל אשר על בני הזוג לעשות הוא לחלק ביניהם שווה בשווה את הרכוש המשותף, קרי הרכוש שנצבר לאחר שנישאו. אולם הלכה למעשה, מדובר בסוגיה מורכבת ביותר, בין היתר משום שבמקרים רבים, גם נכסים שנרכשו טרם הנישואין, יכולים להיחשב לרכוש משותף. כמו כן, גם מתנות וירושות שניתנו לאחד מבני הזוג, יכולים בסופו של יום, להיכלל בחלוקת רכוש. אחת הדוגמאות הנפוצות ביותר לעניין זה, היא דירת מגורים שרכש מי מהצדדים טרם הנישואין, אולם בני הזוג שילמו את המשכנתא או השביחו את הנכס מכספים משותפים. במצב זה יכול ובית המשפט יורה על פיצוי בן/בת הזוג על הכספים שתרם ובמקרים של השתתפות מהותית מאוד, יכול וייקבע כי מדובר בנכס משותף אשר תהיה בו חלוקה שווה בין הצדדים.