חטיפת ילדים

חטיפת ילדים בהליך גירושין

חטיפת ילדים בהליך גירושין

חטיפת ילדים היא מצב בו אחד ההורים נוטל את הילד\ים המשותפים ללא הסכמת ההורה השני ועל פי רוב גם מבלי שההורה השני ידע על כוונותיו ולוקח אותם איתו למדינה אחרת.
לעיתים, הוצאת הקטינים מהמדינה הינה תחת הסכמת ההורה השני, אשר מסכים להוצאתם לתקופה מוגבלת, אך בפועל ההורה שנטל את הילדים לא משיב אותם בתום התקופה המוסכמת.
פעולות מעין אלה הינן חטיפת קטין וגורמות להפרה של זכויות האחריות ההורית.

חטיפת ילדים מתרחשת בדרך כלל כאשר הורי הקטין נמצאים בסכסוך בין אם החלו הליכי גירושין /פרידה ובין אם טרם החלו הליכים המונע מתן הזדמנות נוספת לקשר.


תנאי לכך שנטילת קטין תוכר כחטיפה

כאשר מוכח שמקום המגורים הרגיל והקבוע של הקטין נמצא בארץ ממנה נחטף.
הווה אומר, כאשר הקטין התגורר באותו מקום, התחנך שם, דיבר את השפה, יש לו חברים במדינה ממנה נחטף.


דוגמאות למקרים במסגרתם מתרחשת חטיפת ילדים

1. כאשר ישראלי עובר לגור עם בת הזוג במדינה אחרת אשר מהווה מרכז חייהם. הצדדים מסוכסכים ואחד מהם מחליט ליטול הילדים ולשוב ארצה.
2. כאשר צד שאינו ישראלי, עולה ארצה, נישא לישראלי והם מביאים ילדים לעולם מגדלים אותם בישראל ואחד הצדדים נוטל הילדים בלא הסכמה או המרמה למדינה אחרת.
3. מצב בו זוג ישראלים חיים במדינת ישראל ומגדלים בה את ילדיהם ומי מהם מחליט בלא הסכמת משנהו או תחת מרמה ליטול הילדים למדינה אחרת.
4. לעיתים אנו נתקלים גם במי שיצאו לשליחות לתקופה קצובה במדינה אחרת והתקופה תמה אך אחד הצדדים מסרב לשוב למדינה אליה הוסכם כי ישובו בתום השליחות וגם כאן מדובר בחטיפת ילדים.


אמנת האג

בשנת 1991 נחקק במדינת ישראל חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א – 1991 (להלן: "האמנה"). על אמנה זו חתומים מדינות רבות ובכללן מדינות אירופה המערבית, אירופה הצפונית, חלק ממדינות אירופה המזרחית – הונגריה, פולין, רומניה ויוגוסלביה – ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, ארגנטינה, אקוודור, מקסיקו, בליז ומספר מדינות באסיה ואפריקה, ישראל, בורקינה פאוס ועוד.
האמנה נועדה להבטיח את חזרתם המיידית של ילדים, אשר הורחקו שלא כדין ממדינה בה התגוררו באופן קבוע. האמנה מבוססת על הדדיות בין המדינות החתומות עליה.

בישראל הרשות המרכזית בפועל הנה המחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים. האמנה מתייחסת אך ורק להיבטים האזרחיים של החטיפה, ואינה מתייחסת להיבטים פליליים עונשיים.
ראוי לציין כי חטיפת קטין הינה בגדר מעשה פלילי ואשר יש מקום במקביל לפתיחת הליכים אזרחים להגיש תלונה גם במשטרה.


מי יבדוק האם המדובר בחטיפה

בית המשפט במדינה בה שוהה הקטין.
בישראל בית המשפט המוסמך לדון בענייני חטיפה הנו ביהמ"ש לענייני משפחה.
במדינה שאינה חתומה על האמנת האג- על ההורה ממנו נחטף הקטין לפתוח בהליכים משפטיים. העדר חתימה על האמנה עלול מאוד לסבך את ההליך ולהאריכו.
בכל מקרה, במקרה שכזה ניתן להגיש בקשה לצו "הביאס קורפוס" מדובר בצו שבית המשפט רשאי להוציא כדי לשחרר מכליאה בלתי חוקית.


המלצות הכיצד למנוע חטיפת ילדים:

א. הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הקטינים- אפילו בטרם פורץ סכסוך וסמוך לו ככל שניתן.
ב. התייחסות להגירת הקטינים בהסכם באופן מפורש- להכניס סעיף מפורש האוסר על הוצאת הקטינים מן הארץ, ו/או הוצאתם רק למדינות החתומות על אמנת האג.
ג. דרישה לביטחונות- במסגרת הסכמים בין ההורים ניתן לדרוש בטחונות כגון התחייבות אישית לפיצוי כספי, ערבויות אישיות של צדדים שלישיים, שיעבוד נכס או הפקדת ערבות בנקאית.
ד. אמצעים נוספים- כאשר ישנו חשש אמיתי והוא מוכח בראיות שילד ייחטף, כמו למשל כאשר הילד כבר נחטף בעבר,
ניתן יהיה להפעיל אמצעים מגוונים לשמירה ולמניעת החטיפה כגון: שומרים, התערבות משטרתית ואפילו העברת האחריות ההורית להורה השני.

CEO & Founder

המיומנויות שלנו

אנו ממצים את כל קצוות היכולת בבחינת כל תיק לגופו על הסוגיות שבו ובאנושיות, כמי שמנסים "להיכנס לנעליו" של כל אחד מן הצדדים ולהשתדל לזכור תמיד, שאחרי הכל, אנו עוסקים בדיני נפשות. שימת תשומת הלב לכל פרט ופרט, גם כזה הנראה שולי.
יחס אישי100%
טובת המשפחה100%
אסטרטגיה בראייה רחבה100%
סיום מחלוקות בהסכמים100%

לתיאום פגישת ייעוץ השאירו פרטים

תחום המשפטים יכול להיות לפעמים מסובך, ויכול ליצור לנו המון בעיות אם נתעלם ממנו.
תנו לנו לעזור לכם!
מחפשים מישהו שיעזור?

תנו לנו לעזור לכם! התקשרו עכשיו : 08-9195151